זהר

תשצז) אבל מאן דדאין ליה מלכא עילאה, דשליט על כולא, הוא טב, ולא יכיל איניש למהוי בההוא דינא, בר טב. מ"ט, דהא תנינן, מכילוי דמלכא עילאה, נטי לזכותא תדיר, והוא כוליה צד רחמנותא, ובידו לשבקא לחטאין וחובין, הה"ד כי עמך הסליחה וגו', ולא עם אחר.

פירוש הסולם

תשצז) אכל מאן דדאין וכו': אבל מי שדן אותו המלך העליון השולט על הכל, הוא טוב, ואין האדם יכול להיות בדין ההוא אלא טוב. מה הטעם הוא, כי למדנו, מדותיו של המלך העליון נוטים תמיד לזכות, והוא כולו צד הרחמים, ובידו לסלוח חטאים ועונות. ז"ש, כי עמך הסליחה וגו'. ולא עם אחר.