זהר

תשצב) אוף הכי, ביום כלת משה, כלת דרשינן ביה. אי תימא דדרשינן לון מנהון. כיצד מאלפא ביתא, ולא מעצמן דאינון לית לון רשו. לאוספא, ולא למגרע אות מניה, או לאחלפא את דא באת אחרא. הא כתיב כלות מלא באורייתא. מאן יהיב לון רשות למגרע אות מניה, דהוא ו', הא לא אית הכא מלה דאתחליף באלפא ביתא. אלא על אלין תיבין חסרין, דאינון מלאים. ומלאים, דאינון חסרים, ועל כל פירושין דיכלין למעבד לקשטא כלה בתכשיטין דילה, קב"ה מני למעבד, כמה דיימרון, ולמהוי מאמין לון, הה"ד על פי התורה אשר יורוך.

פירוש הסולם

תשצב) אוף הכי ביום וכו': אף כך, ביום כלות משה שאנו דורשים בו כלה של משה (לעיל אות רנ"ב) אם תאמר שאנו דורשים זה מהם, דהיינו מאותיות אלפא ביתא שבהמלה, אשר כלת היא אותיות כלה, ולא הוסיפו מעצמם, שהם אין להם רשות להוסיף או לגרוע אות ממנו, ולא להחליף אות זה באות אחר. אם כן, הרי כתוב בתורה כלות, מלא בו', מי נתן להם רשות לגרוע אות ממנו, שהיא ו' ולדרוש לשון כלת. שהרי אין כאן מלה להחליף בחלופי אלפא ביתות, כגון בא"ת ב"ש, אלא שגרעו הו' מן המלה, ודרשו כמו שהיה כתוב כלת בלי ו'. אלא שעל אלו מלות חסרות שדורשים כאלו היו מלאות, ומלות מלאות כאלו היו חסרות ועל כל מיני פרושים שיכולים לעשות. לקשט הכלה, שהיא התורה, בתכשיטין שלה, צוה לנו הקב"ה לעשות כמו שיאמרו, ולהאמין אותם. ז"ש על פי התורה אשר יורוך.