זהר

תשצא) וישמעו את קול ה' אלהים וגו'. א"ר פנחס, ומה קוזדיטא דאהירנא בעייא רוח היום. תנן, א"ר אלעזר, אמיטון בבהירותא, לדא דאמרן, למה הוא דומה אדם בעוה"ז, לצפורא דאזלת, כד נפקת מקינה, ולא אשכחת מאן דאכניש לה. כך הוא האדם, כיון שהנשמה יוצאה, שוב אינו יודע, ומבין להגוף. בר ההוא גופא, מנהירו טובא דאיזדמן ליה לאשתעשעא בגנתא דעדן.

פירוש הסולם

תשצא) וישמעו את קול וגו': וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בתוך הגן לרוח היום ויתחבא האדם וגו'. א"ר פנחס, ומה קוזדיטא דאהירנא, הוא כינוי להקב"ה, צריך רוח היום. ולמה כתוב בו לרוח היום. למדנו, א"ר אלעזר, הכתוב משמיענו, כי ערפל בתוך הבהירות היה לזה. לאדם. כלומר, שאע"פ שנגלה אליו הקב"ה לרוח היום בבהירות, עכ"ז לא היה יכול לסבול, ויתחבא האדם ואשתו וגו', שאמרנו, למה אדם דומה בעולם הזה. לצפור ההולכת כשיוצאת מקנה, ואינה מוצאת מי שיכניס אותה. כך האדם כיון שהנשמה יוצאת מן הגוף, שוב אינו יודע ומבין כלום. חוץ אותו הגוף שנעשה מהארה מרובה המזדמן לו בגן עת להשתעשע. אף כאן כיון שחטא אדם, נסתלקה ממנו הנשמה העליונה, וחזר לנפש הבהמית, וע"כ אבד השכל והתבונה, ונתחבא מפני ה'.