זהר

תשפ) רב המנונא סבא אמר, בהאי יומא, לא נטלין ישראל אלא חמש בנין, ואינון חמשה חומשי תורה. ואי תימא שית אינון. אלא שבע אינון, בחד צפר דאשכחת בין גדפהא דאימא. וישראל, ידעי למיצד צידא טבא, רבא ויקירא. מה עבדי. מפקי מתחות גדפהא דאמהא, ההוא צפורא, בלחישו דפומא מלחשו לגבה, לחישו בתר לחישו.

פירוש הסולם

תשפ) רב המנונא סבא וכו': רה"ס אמר, ביום ההוא אין ישראל לוקחים אלא חמשה בנים, והם חמשה חומשי תורה, דהיינו חג"ת נ"ה דז"א, שהם חמשה חומשי דז"א שנקרא תורה. ואם תאמר הרי שש ספירות הן, כי יש גם יסוד. ומשיב, אלא באמת שבע הן, עם צפור אחת שהיא מלכות הנמצאת בין כנפי אמא, שהיא בינה. ומה שחשב תחילה רק ה' מדרגות שהן חג"ת נ"ה, הוא משום שעיקרם אינן אלא ה' מדרגות, ויסוד ומלכות, הם ב' כוללים של אותן ה' מדרגות, ואין בהם חידוש יותר. וישראל יודעים לצוד ציד טוב גדול ויקר. מה עושים. הם מוציאים מתחת כנפי אמא אותה הצפור, שהיא מלכות, בלחש הפה שהם מלחשים לה, לחש אחר לחש, דהיינו ע"י הרבה תפלות.