זהר

תשפח) ובזמנא דחבו ישראל, ואתחריב בי מקדשא, מה כתיב. שלח תשלח את האם, הה"ד, ובפשעיכם שלחה אמכם. ואינון מארי שיתא סדרי משנה כתיב בהו, ואת הבנים תקח לך. דאינון שית, מסטרא דשית בנין דתחות אימא עלאה, דאינון בשית תיבין דק"ש. או בשית סדרי משנה, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. וקשרין לון בקשרין דתפלין, על רישא ועל דרועא.

פירוש הסולם

תשפח) ובזמנא דחבו ישראל וכו': ובזמן שחטאו ישראל. ונחרב בית המקדש, מה כתוב, שלח תשלח את האם. שהיא השכינה. ז"ש ובפשעכם שלחה אמכם. ובאלו בעלי ששה סדרי משנה, כתוב בהם, ואת הבנים תקח לך. שהם ששה סדרים, מצד ששה הבנים, חג"ת נה"י, שהם תחת אמא עלאה, שהיא בינה, שהם מרומזים בשש מלות של קריאת שמע, או בששה סדרי משנה. אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים. דהיינו ליחד את המלכות עם ז"א שנקרא שמים. וקושרים אותה בקשר של תפלין על הראש ועל הזרוע. (כמ"ש להלן באות תשפ"ט).
פירוש. ביצים, הם מארי מקרא, שה"ס אור הנפש. אפרוחים, הם מארי משנה, שה"ס אור הרוח. ועדיין הם בקטנות שחסרים ג"ר הנקראים גדלות. ובעלי קבלה ה"ס אור הגדלות ונקראים בנים. אמנם יש בחינת ו"ק דגדלות, שהוא כעין היחוד שבשש מלות דק"ש (כנ"ל תרומה אות קכ"ו ובהעלותך אות ג') ואלו יצאו מכלל אפרוחים, שהוא ו"ק בלי ראש, ולבחינת בנים ממש עוד לא באו, שהרי אין להם רק ו"ק דגדלות, וחסרים להם ג"ר דגדלות וגם הם נקראים בנים. וז"ש, ואינון מארי שיתא סדרי משנה, כתוב בהם ואת הבנים תקח לך, דאינון שית מסטרא דשית בנין דתחות אמא עלאה, דהיינו ו"ק דגדלות, שכבר אמא עלאה שורה עליהם, אלא רק מבחינת ו"ק. וז"ש, דתחות אמא עלאה. דאינון בשית תיבין דקריאת שמע, שו"ק דגדלות אלו נמשכים לז"א, בשש מלות של קריאת שמע. וכן בשית סדרי משנה. ונמצא שיש ב' בחינות במארי משנה, או בחינת רוח בלבד, שהיא קטנות, או בחינת ו"ק דגדלות. ועליהם אומר, אחד המרבה, שהוא ו"ק דגדלות, ואחד הממעיט, שהוא אור הרוח סחם, ובלבד שיכוין לבו לשמים. ליחוד המלכות עם ז"א שנקרא שמים.