זהר

תשפח) ויאמר יי' אל משה נטה את ידך על השמים. וכי היך יכיל לארמא ידיה על שמיא. אלא נטה: ארכין. כד"א, ויט שמים וירד, משיכו מלעילא לתתא. ידך: אתרך. אתרא דדרגא דילך, דאת שארי בגויה, ודא ברזא דשמא קדישא. וכלא עלאי ותתאי, ברזא דשמהן נטלי וקיימי. ובהו עאלין בני נשא להיכלין עלאין, ולית מאן דימחי בידייהו. זכאין אינון דידעין לסדרא יחודא דמאריהון כדקא יאות, ולמיהך בארח קשוט, בגין דלא יטעון ברזא דמהימנותא.

פירוש הסולם

שפח) ויאמר ה' אל וגו': ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על השמים. שואל. ואיך יכול להרים את ידיו על השמים. ומשיב. אלא, נטה, פירושו השפל. כמש"א ויט שמים וירד. והיינו שימשיך מלמעלה למטה. ידך, פירושו, מקומך, דהיינו מקום של המדרגה שלך שאתה שורה בה, שהוא ת"ת. וזהו ההמשכה הוא בסוד השם הקדוש. והכל, העליונים והתחתונים, בסוד השמות, נוסעים ומתקיימים, ובהם נכנסים בני אדם להיכלות העליונים, ואין מי שימחה בידיהם. אשרי הם היודעים לערוך יחוד אדונם כראוי, וללכת בדרך האמת, כדי שלא יטעו בסוד האמונה.