זהר

תשפה) מקרא קדש, דא קריאה וצפצופא, דעבדין לההוא צפרא קדישא בקדמיתא. וכיון דאחדין בה שאר יומין, אקרון מקראי קדש. האי צפרא אקרי קדש, דכתיב, כי קדש היא לכם. ובגין דאיהי קדש, איהי קראה לכולהו ואתיין לגבה. ובגין כך אקרון מקראי קדש.

פירוש הסולם

תשפה) מקרא קדש דא וכו': מקרא קודש, זה הוא, הקריאה וצפצוף דהיינו התפלות, שינו עושים לצפור הקדושה ההיא, שהיא מלכות, בתחילה, ואח"כ כיון שנאחזים בה שאר הימים, חג"ת נה"י, הם נקראים מקראי קדש, לשון רבים. כי צפור הזה נקרא קדש, שכתוב, כי קדש היא לכם, שסובב על מלכות, ע"כ אומר היא, ומשום שהיא קדש, היא קוראת לכולם, לחג"ת נה"י, ובאים אליה, ומשום זה הם נקראים מקראי קדש.