זהר

תשפג) ברכות אביך גברו על ברכות הורי. ברכות אביך גברו ודאי, דהא יעקב אחסין שבחא דכלא, יתיר מאבהן, דהא הוא שלים הוה בכלא. וכלא יהב ליה ליוסף, מ"ט. בגין דהכי אתחזי, דהא צדיק כלא נטיל, ואחסין כלא כחדא, וכל ברכאן ביה שריין. הוא אריק ברכאן מרישא לעילא, וכל שייפי גופא כלהו אתתקנן, לארקא ביה ברכאן, וכדין אתעביד נהר דנפיק מעדן.

פירוש הסולם

תשפג) ברכות אביך גברו על וגו': ברכות אביך שהוא יעקב דהיינו קו אמצעי, גברו ודאי על ברכות אברהם ויצחק, כי יעקב ירש שבח כולם יותר מן האבות, כי הוא היה שלם בכל. פירוש. כי אין שלמות לב' הקוין ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק, עד שבא קו אמצעי, שהוא יעקב ומכריע ביניהם, ובשביל זה, הוא יורש כל המוחין שבב' קוין ימין ושמאל, (כנ"ל דף רמ"ה ד"ה ת"ח) ומבחינה זו נמצא שברכות קו אמצעי גברו על ברכות ב' הקוין ימין ושמאל. כי משלימם וגם יורש אותם.
וכלא יהיב וכו': והכל נתן ליוסף. מהו הטעם. משום שכך ראוי להיות, כי הצדיק, שהוא יסוד, דהיינו יוסף, לוקח הכל ויורש הכל יחד, דהיינו שמקבל מכל הספירות דז"א ביחד, וכל הברכות שורות בו, הוא ממשיך הברכות מן הראש, מג"ר דז"א למעלה, וכל אברי הגוף כולם, דז"א, דהיינו חג"ת נה"י, מתתקנים להשפיע בו, ביסוד, הברכות, ואז נעשה היסוד, ​נהר יוצא מעדן.