זהר

תשפג) ודא שמא קדישא, אתכליל ביו"ד ה"א, כמה דאוקימנא, דאתכליל אל"ף דל"ת ביו"ד ה"א, ואיהו יאהדונה"י. והא אתמר, אלהים לא אתכליל בשמא אחרא, בגין דאית אלהים חיים, ומהאי, אתפשט לכמה סטרין, ולא אתכניש, אלא אתפשט.

פירוש הסולם

תשפג) ודא שמא קדישא וכו': ושם הקדוש הזה, אדנ"י, נכלל בהויה, כמו שהעמדנו, שנכלל אדנ"י בהוי"ה, שהוא יאהדונה"י. וכבר למדנו. השם אלקים, אינו נכלל בשם אחר, כמו אדנ"י הנכלל בהויה, ובחינתו עצמו מתבטלת בהויה, אבל השם אלקים אינו מתבטל ונכלל בשם אחר. משום שיש אלקים חיים, בבינה, ומשם אלקים הזה שבבינה מתפשט השם לכמה צדדים, דהיינו לגבורה דז"א, ולמלכות, שנקראים אלקים, וכן הוא מתפשט לבי"ע, ואין הארתו נאספת בשום מקום אלא הולכת ומתפשטת. וע"כ אינה נכללת להתבטל בשם אחר.