זהר

תשפב) ובעוד דהיא קשירא בידייהו, אינון מלחשי בקליהון, ואיהי מצפצפא בהדייהו, ופרחת לעילא, ונחתת. וכל אינון בנין דתחות גדפי אמהון, כיון דשמעי ההוא צפצפא דאחתהון, ולחישו דההוא קלא, מיד נפקי מתחות גדפהא דאמהון, ופרחי לגבי ההוא צפורא, וישראל נטלי לון, ואחדי בהו. ואלמלא ההוא צפורא דקא אחדי בקדמיתא, אינון לא פרחי לגבייהו לעלמין, ולא יכלין לאחדא בהו.

פירוש הסולם

תשפב) ובעוד דהיא קשירא וכו': ובעוד שהיא קשורה בידיהם, של ישראל, הם מלחשים בקולם, והיא מצפצפת עמהם, ופורחת למעלה, ויורדת. וכל אלו הבנים שהם תחת כנפי אמם, שהם חג"ת נה"י דז"א, כיון ששומעים צפצוף ההוא של אחותם, המלכות, והלחש של קול ההוא של ישראל, מיד יוצאים מתחת כנפי אמם, ופורחים אל צפור ההיא, שהיא המלכות, וישראל לוקחים אותם ומתאחדים בהם. ולולא אותה הצפור שנאחזו בה תחילה, הם, החג"ת נה"י, לא היו פורחים אליהם לעולם, ולא יכלו להתאחד בהם.