זהר

תשפא) וההוא צפורא דחייש לאינון לחישין, ולאינון קלין, דקא מלחשי לגבה. ואע"ג דאיהי תחות גדפי אמהא, זקיף רישא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא, ופרחת לגבייהו, ונפקת מתחות גדפהא דאימא. כיון דישראל נטלי לה, אתקיפו בה, ולחשין לה, וקשרין לה בקשורא דלא תפרח ותזיל. מיד נטלי לה ישראל בההוא קשורא, ואיהי בעאת למפרח ולמזיל, ולא יכילת למיזל לה.

פירוש הסולם

תשפא) וההוא צפורא דחייש וכו': וצפור ההיא המרגשת אלו הלחשים, ואלו הקולות שמלחשים אליה, אע"פ שהיא תחת כנפי אמא, זוקפת ראשה, ומסתכלת אל לחש הקול, ופורחת אליהם, והיא יוצאת מתחת כנפי אמא. כיון שישראל לוקחים אותה, הם מחזיקים בה, ולוחשים לה, ומקשרים אותה בקשר שלא תפרח ותלך. מיד לוקחים אותה ישראל בקשר הזה, והצפור רוצה לפרוח וללכת מהם, ואינה יכולה ללכת.