זהר

תשע) והא אוקימנא כגוונא דא, קרבנא סלקא ליחדא יחודא ולאסתפקא כל חד וחד כדקא חזי ליה מההוא תננא דסליק, כהנא דאיהו ימינא, בקשורא דיחודא ברעותא, וליואי בשירתא. כליל דא בדא. היכלא בהיכלא, רוחא ברוחא, עד דמתחברן באתרייהו, שייפא בשייפא, למהוי כלא כליל כחדא כדקא יאות.

פירוש הסולם

תשע) והא אוקימנא כגוונא וכו': והנה העמדנו כעין זה, שהקרבן עולה ליחד היחוד ולתת סיפוק, לכל אחד ואחד כראוי לו, מאותו עשן, שהכהן שהוא ימין, מעלה בקשר היחוד ברצון, (כנ"ל תרומה אות רע"ז רע"ח) והלוים בשירה, שהם שמאל, כן כאן כלולים זה בזה, היכל בהיכל, רוח ברוח עד שמתחברים במקומם, בזו"ן דאצילות, אבר באבר, שיהיו הכל כלולים כאחד כראוי. (ב"ב אות קמ"א).