זהר

תשעד) מהכא, מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד, אקרי מלך. ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר, אלא מלך בתרין עלמין, בדיוקנא דמאריה. ובגין דא כפול פסוקא תרין זמנין, חד מי זה מלך הכבוד. תניינא מי הוא זה מלך הכבוד. שאו שערים ראשיכם, מאי ראשיכם תרין זמנין. אינון חיון דמרכבתא עלאה, וחיון דמרכבתא תתאה. ע"כ.

פירוש הסולם

תשעד) מהכא מאן דיליף וכו': מכאן, מי שלומד תורה הנקראת כבוד, הוא נקרא מלך. כי כתוב, ויבא מלך הכבוד. ואל תאמר שהוא בעולם הבא ההוא ולא יותר, אלא הוא מלך בב' עולמות בצורת אדונו. ומשום זה נכפל הפסוק ב' פעמים, פעם אחת, מי זה מלך הכבוד, והשניה, מי הוא זה מלך הכבוד. שיורה על שני עולמות, בעולם הזה ובעולם הבא. שאו שערים ראשיכם, מהו ראשיכם ב' פעמים. ומשיב, אלו הם החיות דמרכבה עליונה, שלמעלה מחזה דז"א. והחיות דמרכבה התחתונה, שבמלכות. (ע"כ רעיא מהימנא).