זהר

תשעג) כגוונא דא לתתא, אית ז' שנין, רזא דעלמא תתאה, ורזא דא, דכתיב ז' ימים וז' ימים י"ד יום. דכיון דאמר שבעת ימים ושבעת ימים, לא ידענא דארביסר אינון. אלא, לאחזאה עלמא עלאה, ועלמא תתאה. ואינון שבעת ימים ושבעת ימים. אלין דכורין, ואלין נוקבין. אלין נוקבי האי עלמא עלייהו, דכתיב רבות בנות עשו חיל, אלין תריסר שבטין, דאינון עשו חיל, כדכתיב כל הפקודים למחנה יהודה וגו', וכן כלהו.

פירוש הסולם

תשעג) כגוונא דא לתתא וכו': כעין זה למטה, יש ז' שנים, חג"ת נהי"מ, המחולקות לי"ב שבטים (כנ"ל אות תשס"ה) שהם סוד עולם התחתון, דהיינו הנוקבא. וזה סוד, שכתוב​ ז' ימים וז' ימים י"ד יום, ושואל, מאחר שאמר ז' ימים וז' ימים איני יודע שהם י"ד ולמה אומר י"ד יום. ומשיב, שאינם אלא להראות את עולם העליון ועולם התחתון, שהם שבעת ימים ושבעת ימים, כנ"ל, וע"כ מרמז עליהם י"ד יום. אלו שבעולם העליון הם זכרים ואלו שבעולם התחתון הן נקבות, אלו הנקבות, דהיינו חג"ת נה"י המחולקים לי"ב כנ"ל, עולם הזה, שהוא הנוקבא, הוא עליהם, (כנ"ל אות תרנ"ג) שכתוב, ​רבות בנות עשו חיל, שהם י"ב השבטים, שהם עשו חיל, ככתוב, ​כל הפקודים למחנה יהודה וגו' וכן כולם נתרבו מאד, וסוף הכתוב, ואת עלית על כלנה, שהנוקבא היא למעלה מכולם.