זהר

תשעא) ושכינתא מנחה חדשה, מסטרא דחיה, דאתמר בה ודמות פניהם פני אדם. ואיהו תשע לחשבון זעיר דחנוך. איהו בר נש דאתייליד לתשע ירחין דעוברא, דאיהי עשיראה. ובדא כליל מכלהו, ואתקרי בן בוכרא, על שם אות ברית, דאיהו י', טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ. דאיהו ו', ואיהו י', סליק על ו', כאיבא דסליק על ענפא דאילנא.

פירוש הסולם

תשעא) ושכינתא מנחה חדשה וכו': והשכינה שהיא מנחה חדשה, מצד החיה שנאמר בה, ודמות פניהם פני אדם. הוא תשעה חדשי עיבור, כי אדם בגימטריא תשעה בחשבון קטן דחנוך, כי בסוד מספר קטן, שהוא במטטרון, הנקרא חנוך, חושבים כל האותיות רק במספר יחידות, והמ' יהיה רק ד' וכן הת' רק ד', וכו' כך, שלפי זה אדם בגי' תשעה, כי א"ד הם חמשה, ועם הם' שהוא ד', הם ט'. והוא סוד האדם שנולד לתשעה חדשי עבור, והאדם הנולד הוא עשירי להם. ובזה הוא כלול בכל עשר ספירות. והאדם נקרא בן בכור, על שם אות ברית, שהוא יסוד, שהוא י' על שם טפה ראשונה שנמשך ממנו זרע יורה כחץ, שהאדם נולד ממנה, וכל טפה נקראת י' מפני שכוללת י' ספירות. שהוא, היסוד, הוא ו', והיא הטפה, היא י' העולה על הו', שהוא יסוד, כמו פרי העולה על ענף האילן. וכיון שבי' ספירות יש ג"ר, שה"ס בכורים. ע"כ נקרא האדם בן בכור.