זהר

תשעא) והא אוקימנא דכד אשתלים כלא כחדא, שייפין עלאין בתתאין, כדין, נשמתא עלאה דכלא, אתערת, ועאלת בכלהו, ונהיר לכלא, וכלהו מתברכאן עלאין ותתאין. וההוא דלא אתיידע, ולא עאל בחושבנא, רעותא דלא אתפס לעלמין, כדין כלא סליק עד אין סוף, ואתקשר כלא בקשורא חדא, ובסים, ההוא רעותא לגו בגו בסתימו.

פירוש הסולם

תשעא) והא אוקימנא דכד וכו': והנה העמדנו, כשנשלמו הכל ביחד, דהיינו שכל ההיכלות נכללו בהיכל הז', ואברים עליונים זו"ן דאצילות מאירים לתחתונים, להיכלות, אז מתעוררות נשמה עליונה על הכל, שהיא בינה דאצילות ונכנסת בכולם ומאירה לכל, וכולם מתברכים, העליונים, זו"ן דאצילות, ותחתונים, כל ההיכלות ומה שבתוכם. וההוא שלא נודע ולא נכנס בחשבון הרצון שאינו נתפס לעולם, שהוא עתיק, מתלבש בפנימיותם (כמ"ש ב"ב אות קמ"ג) אז הכל עולה עד אין סוף ומתקשר הכל בקשר אחד ומתמתק, רצון ההוא שאינו נתפס לעולם, הנ"ל שהוא עתיק, לפני ולפנים, בהעלם. (כמ"ש ב"ב אות קמ"ב קמ"ג).