זהר

תשס) קום בוצינא קדישא, אנת ורבי אלעזר ברך, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ורבי יודאי, לתקנא דורונא למלכא, ולקרבא כל אברין, דאינון ישראל, קרבנין לקב"ה ההוא דאתקרי נשמה, לגבי אברים שכינתא קדישתא, אש של גבוה. דאחיד בעצים, דאתקריאו עצי העולה, דאינון עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. עצי הקדש אתקריאו, אינון מארי תורה, דאתאחידת בהון אורייתא, דאתמר בה הלא כה דברי כאש נאם יי.

פירוש הסולם

תשס) קום בוצינא קדישא וכו': אמר רע"מ, קום מאור הקדוש, אתה ור' אלעזר בנך, ור' אבא, ור' יהודה, ור' יוסי, ור' חייא, ור' יודא. לתקן מתנה אל המלך, הקב"ה, ולהקריב כל האברים, שהם ישראל, שיהיו קרבנות אל הקב"ה. והיינו אותן הנקראות נשמות ישראל, הן נקרבות אל האברים של שכינה הקדושה, דהיינו לספירות המלכות, שהיא נקראה, אש של גבוה. ואש הזו נאחזת בעצים הנקראים עצי העולה, שהם עץ החיים. שהוא ז"א, ועץ הדעת טוב ורע, שהוא המלכות. עצי הקדש נקראים, בעלי התורה, שהתורה נאחזת בהם, שנאמר בה הלא כה דברי כאש נאם ה'.