זהר

תשסח) ועל דא, קיימין תרין סטרין אלין, דא לעילא, ודא לתתא. דא לאתזנא לעילא, ודא למיזן לתתא. כל חד וחד כדקא חזי ליה, וכלא איהו חד, וחד רזא איהו. ועם כל דא, יוסף זן לכל גופא, ואשקי ליה. דמהאי רוחא דחיי דאתדבקותא דיעקב, נחית לתתא, וביה אתדבק האי ארון הברית, ברעותא לעילא, ונחית ההוא רוחא דחיי לתתא, בההוא אתדבקותא דיוסף, וכד אתחבר כלא כחדא, אתמליין אינון שדים לינקא לכלא, ובגין כך כלא איהי חד, זכאה חולקיה, מאן דידע לקשרא קשרין, וליחדא יחודא בצלותיה ברעותא דלבא כדקא יאות, בגין לדבקא שייפא בשייפא, רוחא ברוחא, כלא בכללא חדא, למהר כלא חד כדקא חזי.

פירוש הסולם

תשסח) ועל דא קיימין וכו': ועל כן נמצאים שני צדדים אלו, יעקב ויוסף, זה למעלה, יעקב. וזה למטה, יוסף. זה יעקב, לזון למעלה, למלאכים. וזה, יוסף, לזון למטה, לנשמות בני אדם. כל אחד ואחד כראוי לו. והכל הוא אחד, וסוד אחד הוא. ששניהם בז"א, ויעקב הוא למעלה מחזה, ויוסף הוא למטה מחזה. ועם כל זה יוסף מזין לכל הגוף, כלומר שממשיך גם אור החיים מזווג דנשיקין, שהוא בחינת מחזה ולמעלה דגוף, ומשקה אותו. כי מרוח החיים הזה שבדבקות של יעקב, בסוד הנשיקין, יורד למטה, ליוסף שה"ס מחזה ולמטה, ובו נתדבק ארון הברית הזה, שבהיכל הז', ברצון של מעלה, מזווג דנשיקין, ויורד רוח החיים ההוא למטה, לנשמות בני אדם, על ידי הדבקות ההוא של יוסף בארון הברית. וכשמתחבר הכל כאחד, דהיינו שיוסף נכלל ג"כ מהארת הזווג דנשיקין, אז נתמלאו אלו השדים להניק לכל, דהיינו אפילו לנשמות בני אדם, ומשום זה הכל הוא אחד. אשרי חלקו מי שיודע לקשור קשרים וליחד יחודים בתפלתו ברצון הלב כראוי, כדי לדבק אבר באבר, רוח ברוח, הכל בכלל אחד, שיהיה הכל אחד כראוי.