זהר

תשסז) אלין תרין סטרין, מתפרשן לתרין סטרין. סטרא דיעקב, אתפשט ויהיב תוקפא, לנבעא באינון שדים, דאתמליין מההוא רוחא דחיי, ויניק בהו לאינון מלאכין קדישין, דאינון חיין וקיימין לעלמין, וקיימין בקיומא ביה, סטרא דיוסף, עייל בתיאובתא ויהב תוקפא לגו, ועביד נשמתין ורוחין, לנחתא לתתא, ולאתזנא בהו בני עלמא.

פירוש הסולם

תשסז) אלין תרין סטרין וכו': אלו ב' בחינות, יעקב ויוסף, מתחלקות לב' צדדים, בחינת יעקב, שהוא ת"ת. מתפשטת ונותנת כח לנבוע בשדים האלו, שה"ס אל שדי (כנ"ל אות תר"מ) שנתמלאו מרוח החיים. ומניק בהם למלאכים הקדושים, החיים וקיימים לעולם, שעומדים בו בקיום, שע"י היניקה משיגים שלמותם. ובחינת יוסף, שהוא יסוד, נכנס בתשוקה, לארון הברית, ונותן כח בפנים, ועושה נשמות ורוחות לרדת למטה, ולזון בהם בני העולם.
פירוש. המלאכים יוצאים מזווג העליון דנשיקין' וע"כ נזונים מרוח החיים היוצא מזווג הזה, שה"ס יעקב. ונשמות בני אדם יוצאות מזווג היסודות, שה"ס יוסף, וע"כ הם נזונים ג"כ משם.