זהר

תשסה) ובני אהרן, בגין דעריכו קרבנהון, בגין דא אתענשו, דכלהו קרבנין אע"ג דאתקריבו לגבי מלכא, איהו פליג לון לכל חד כדקא חזי. ונטל לחולקיה מה דאתחזי ליה. ע"כ

פירוש הסולם

תשסה) ובני אהרן בגין וכו': ובני אהרן, משום שערכו הם את קרבנותיהם, משום זה נענשו, כי כל הקרבנות, אע"פ שנקרבים אל המלך, המלך מחלק אותם לכל אחד כראוי לו, ולוקח לחלקו מה שראוי לו.
פירוש המאמר. לג' חלקים נחלקת שפע הקרבן. א) סולת נקיה, שה"ס שפע חסדים הנמשכים מז"א, שבחסדים אין שום אחיזה לקליפה וע"כ נקרא סולת הרומזת שאין בה שום פסולת. ב) קמח בינוני, והוא הארת ו"ק דחכמה, הנמשכת ממלכות, שה"ס הארת החכמה ממטה למעלה. ג) פסולת, היינו הארת החכמה הנמשכת ממעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד.
וז"ש, ואיהו פליג מפתוריה וכו'. כי ישראל מקריבים הקרבן המזווג ז"א ומלכות, שמהארת הזווג יוצאים ג' מיני שפע הנ"ל, וז"א בעצמו מחלק אותם, ומההוא נהמא דאיהו כלת דמלכא אכיל. כי ז"א הוא בסוד כי חפץ חסד הוא, וע"י אוכל הסולת שה"ס אור חסדים. איהו מני למיהב לאינון דרחימין גביה, שהוא מאכל האוהבים הדבוקים בחסד כמו ז"א, וז"ש, האי איהו מסטרא דאילנא דחיי, דהיינו מצד ז"א שנקרא עץ החיים. שממנו נמשכים שפע החסדים. אבל מסטלא דעץ הדעת טוב ורע, שהוא המלכות, שממנה נמשכת שפע החכמה, מני למיהב בינוני למלאכין, דהיינו קמח בינוני, שה"ס ו"ק דחכמה, דהיינו המאירה ממטה למעלה. ואוף הכי דפרשין דמלכא, הוו מארי משנה, מן בעלי המשנה, הדבוקים במלכות הנקראת משנה, מקבלים ג"כ קמח הבינוני. ופסולת לשדין ומזיקין וכו', והפסולת שה"ס המשכת החכמה ממעלה למטה, שהארה זו אסורה, ונבחנת לדם טמא, כנ"ל (אות שע"ט, במראות הסולם אות י"ב ע"ש) היא ניתנה לשדים ומזיקין. ואע"פ שגם הארה זו נמשכת ע"י ישראל המקריבים, אין זה נחשב להם לחטא. כי הארה זו יוצאת בהכרח (כנ"ל ב"א דף פ' ד"ה אמנם) והם אינם ממשיכים ואינם מחלקים אותה לצד הטומאה, שהם השדים ומזיקים, אלא ז"א הוא מחלק כך את השפע. אמנם בני אהרן, סדרו כל ג' המשכות הנ"ל בעצמם, ואפילו המשכה הג' האסורה, המשיכו ונתנו לשדים ומזיקין, וז"ש, ובני אהרן בגין דעריכו קרבנהון, משום שהם עצמם המשיכו וסדרו כל ג' המשכות הנ"ל וחלקו אותן, בגין דא אתענשו, משום זה נענשו, כי המשכה הג' שהמשיכו ממעלה למטה היא אסורה לישראל. כנ"ל. ואע"פ שבכל הקרבנות יוצאות הארות אלו לשדים ומזיקים אמנם הוא ע"י ז"א מלמעלה שהוא מחלקם כרצונו. וז"ש, דכלהו קרבנין אע"ג דאתקריבו לגבי מלכא, יוצאים אז כל ג' מיני הארות, סלת, קמח בינוני, ופסולת, אין בכאן איסור, משום איהו פליג לון לכל חד כדקא חזי, וכו'. כי ז"א מחלק ומסדר ג' מיני שפע ונותן מין הג' לשדים ומזיקים כרצונו. אבל ישראל מקריבי הקרבן אינם עושים בזה כלום. משא"כ בני אהרן הם בעצמם סדרו ג' מיני השפע, והם בעצמם חלקו אותם, ע"כ נענשו, משום ההמשכה דמין הג'. (ע"כ רעיא מהימנא).