זהר

תשסד) אלא, רזא דמלה, יוסף רשימא דדכורא הוה, דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. וכתיב משם רועה אבן ישראל, מתמן אתזן, האי אבן ישראל. אבן: דא כנסת ישראל, ועלה אמר דוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ובגין דיוסף איהו רשימו דדכורא, אקרי יוסף הצדיק, דהא איהו צדיק ודאי, משם רועה אבן ישראל.

פירוש הסולם

תשסד) אלא רזא דמלה וכו': ומשיב, אלא סוד הדבר, יוסף רושם הזכר היה, שכתוב ​בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, שהוא בחינת יסוד המכונה בן פורת, וכתוב ​משם רועה אבן ישראל. אבן, זהו כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, ועליה אמר דוד אבן מאסו הבונים וגו', ומשום שיוסף הוא רושם הזכר נקרא יוסף הצדיק, כי הוא צדיק ודאי. דהיינו יסוד, וע"כ משם רועה אבן ישראל. שמשפיע אל הנוקבא. ובזה מיושב המקרא שמתחיל בנקבה, אילה שלוחה, ומסיים הנותן אמרי שפר, בלשון זכר. (כנ"ל אות תשנ"ט) כי אילה שלוחה ה"ס הנוקבא, וכשמדבר מן הנותן, שהוא יסוד צדיק, הנה הוא זכר וע"כ אומר הנותן אמרי שפר, לשון זכר.