זהר

תשסא) ואי תימא, הא כתיב, נקבה תמימה. הכי הוא ודאי, כמה דאקרי צדיק תמים, כך אקרי צדק תמימה. בגין דכלא, נטיא מניה, בגיני כך, עולה דסלקא מן נוקבא לדכורא, ומהאי אתר ולעילא, כלא הוא דכורא. ומן נוקבא ולתתא, כלא הוא נוקבא, והא אוקימנא.

פירוש הסולם

תשסא) ואי תימא וכו': שואל, ואם תאמר, הרי כתוב, ​נקבה תמימה. ומשיב, כן הוא ודאי, כמו שנקרא היסוד צדיק תמים, כן נקרא הנוקבא צדק תמימה, משום שמקבלת ממנו הכל, וע"כ נקראת תמימה כמוהו. אמנם עיקר השם תמים הוא בזכר. משום זה, קרבן עולה, העולה מן הנוקבא לדכר, הוא זכר, שממקום זה דהיינו מנוקבא, ולמעלה, הכל הוא זכר, ומן הנוקבא ולמטה, הכל הוא נקבה. וכבר נתבאר.