זהר

תשנט) ובנהמא דאורייתא, אית סלת דיהב ליה מלכא, לאינון דאתמר עלייהו, כל ישראל בני מלכים. מיכלא דצדיקייא. ואית נהמא דאורייתא, דאיהו פסולת, לאינון עבדין ושפחות, דבי מלכא. ובג"ד במטרוניתא אתמר ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, דאינון מארי מתניתין. ובג"ד אתמר במיכלא דמלכא, ועשירית האיפה סולת ודאי, ודא יו"ד מן אדני, איהי עשירית. ודא סלת דמיכלא דמלכא אשתכחת.

פירוש הסולם

תשנט) ובנהמא דאורייתא אית וכו': ובלחמה של תורה יש סלת נקיה, שנותן אותו המלך לאלו שנאמר עליהם כל ישראל בני מלכים, דהוינו לאותם שנקראים בנים, שהוא מאכל צדיקים. ויש לחמה של תורה שהוא פסולת, שנותנים לעבדים ושפחות של בית המלך, המשמשים לסוסים ופרשים של בית המלך, (כלהלן אות תשס"ב) ומשום זה נאמר בהמלכה, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. שהם בעלי משנה. ומשום זה נאמר במאכל המלך, ועשירית האיפה סלת, סולת ודאי ועשירית האיפה היינו י' מן אדני, שהיא עשירית ודאי, וזו הסולת, נמצאת המאכל של המלך. כנ"ל.