זהר

תשנז) תא חזי, אשר, רשים לעילא, ורשים לתתא, בתקוני כלה, וכלהו תריסר שבטין ימא קאים עלייהו, ואתתקן בהו, הה"ד והים עליהם מלמעלה. ורזא דמלה, אתתקן לעילא, ואתתקן לתתא בארעא. אתתקן לעילא בתקונין ידיען, כגוונא דעלמא עלאה. ואתתקן לתתא בהני תריסר שבטין, כגוונא דלעילא. וע"ד שכינתא לעילא, ושכינתא לתתא, בגינייהו דישראל, ובתריסר שבטין אתכלילת ואתתקנת. אשר בתקונהא קיימא, כשאר שבטין.

פירוש הסולם

תשנז) תא חזי אשר וכו': בוא וראה, אשר מצוין למעלה, בבינה, כנ"ל (ב"א אות ו') ומצוין למטה בתקוני כלה, שהוא הנוקבא, כי כל י"ב השבטים, ה"ס י"ב בקר, שהים שהוא הנוקבא עומד עליהם ונתקן בהם, וז"ש, ​והים עליהם מלמעלה. הרי שאשר הוא בתקוני הנוקבא. וסוד הדבר הוא, שנתתקן למעלה בבינה, ונתקן למטה בארץ שהיא הנוקבא, נתתקן למעלה בתקונים ידועים, כעין עולם העליון, שהיא בינה. ונתתקן למטה בי"ב השבטים, שהם תקוני הנוקבא. כעין של מעלה, כבינה המתוקנת על י"ב תקונים דז"א. וע"כ יש שכינה למעלה שהיא בינה, השוכנת על י"ב תקונים דז"א, דהיינו ג' קוין, שבכל אחד ארבע פנים. ויש שכינה למטה שהיא הנוקבא, בשביל ישראל, שבי"ב השבטים נכללה ונתקנה, שאשר עומד בתקונים שלה, כשאר השבטים.