זהר

תשנה) ותו הוה אמר, לחם משנה דשבת, נקיט משבת עלאה, דאיהו נגיד ואנהיר לכלא, ואתחבר לחם בלחם, ואיהו משנה. ובכל אתר, רזא דלחם, נוקבא היא, בגין כך שמנה כתיב ולא שמן. וכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל, דא אנתתיה.

פירוש הסולם

תשנה) ותו הוה אמר וכו': ועוד היה אמר רב המנונא סבא, לחם משנה של שבת היא שלחם הנוקבא, מקבל משבת העליון, שהוא בינה, שהוא נמשך ומאיר לכל ומתחבר לחם דנוקבא בלחם דבינה, והוא משנה. ומפרש, למה אינו אומר לחם דנוקבא בלחם דז"א כנ"ל, אלא בלחם דבינה, שהוא משום שבכל מקום הסוד של לחם הוא נוקבא, או נוקבא דז"א, או בינה, שהיא ג"כ נוקבא, אבל שפע ז"א אינו נקרא לחם, שהוא דכר. משום זה כתוב שמנה, דהיינו שמנה לחמו, שהוא לשון נקבה, ולא שמן שהוא לשון זכר. וכתוב, כי אם הלחם אשר הוא אוכל, שפרושו אשתו שנקראת לחם. הרי שלחם היא בחינת נוקבא.