זהר

תשנג) ועל דא, מאשר שמנה לחמו, לחם ו', דהא מיניה אתזן האי אילנא, והוא מעטרא ליה, כדכתיב בעטרה שעטרה לו אמו. וכד איהו נקיט, ודאי הוא יתן מעדני מלך. ומאן מלך. דא כנסת ישראל, דהא מניה אתזנת, והוא יהיב לה על ידא דצדיק, דרגא קדישא את קיימא. ומהכא לשאר דרגין דלתתא, וכלהו כגוונא דלעילא.

פירוש הסולם

תשנג) ועל דא, מאשר שמנה לחמו: שהוא נוטריקון, להם ו', דהיינו לחם ז"א, המכונה ו', כי ממנו, מבינה הנקרא אשר, ניזון אילן הזה, שהוא ז"א, והוא, בינה, מעטרת אותו, בג"ר, כמ"ש, בעטרה שעטרה לו אמו, דהיינו בינה הנקראת, אם. וכשהוא מקבל דהיינו ז"א, ודאי הוא יתן מעדני מלך. ומי הוא מלך. זהו כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, כי ממנו, מז"א, היא נזונית, והוא נותן לה על ידי הצדיק, שהוא מדרגה הקדושה אות ברית, דהיינו יסוד דז"א. ומכאן, מן הנוקבא, לשאר המדרגות שלמטה, בבי"ע, וכולם כעין של מעלה. כלומר, שהתקונים שבבי"ע הם כתקונים שבאצילות.