זהר

תשנג) ובאתר דקרבנין, תקינו צלותין, ומצפצפין בקלין דשירין. בקול דק"ש, לגבי עמודא דאמצעיתא דאיהו לעילא. דהא אימא וברתא בגלותא, ומיד דנחית, קשרין לה בברתא, דאיהי יד כהה, למהוי קשיר ו' עם ה', בשית ספיראן. מיד מלחשין לגבי חכמה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

פירוש הסולם

תשנג) ובאתר דקרבנין תקינו וכו': ובגלות, התקינו תפלה במקום הקרבנות, וישראל מצפצפים בקול השירים, בקול קריאת שמע, העולה אל עמוד האמצעי שהוא למעלה, דהיינו ז"א, כי האם והבת, שהם בינה ומלכות, הן בגלות, כי משום שהמלכות כלולה בבינה, נמצא בשיעור הזה גם הבינה בגלות, ומיד שיורד, ז"א, מקשרים אותו עם הבת, שהיא המלכות, שנקראת יד כהה, כדי לקשר הו' שהיא ז"א, עם ה', שהיא המלכות, בשש ספירות. כי בק"ש הוא המשכת ו"ק דגדלות לז"א ומלכות. מיד מלחשים אל החכמה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שה"ס יחוד המלכות, שנמשך לה אז שפע מן החכמה.