זהר

תשנב) היכלא שביעאה. היכלא דא, היכלא פנימאה מכל הני היכלין. האי היכלא איהו סתימו, דלאו ביה דיוקנא ממש, ולית גופא כלל. הכא סתימו דגו רזא דרזין, האי איהו רזא, דאיהו אתר, לאעלא תמן בגו אינון צנורין דלעילא. רוחא דכל רוחין, רעוון דכל רעווין, לאתחברא כלא כחדא. רוחא דחיי בהאי, למהוי כלא תקונא חדא.

פירוש הסולם

תשנב) היכלא שביעאה וכו': היכל זה. הוא היכל פנימי מכל ההיכלות. היכל זה הוא סתום, שאין בו צורה ממש, ואין כאן גוף כלל. שהוא בחינת ראש בלבד. כאן סתומה של סוד הסודות, זה הוא סוד, שהוא מקום לכנוס שם בתוך הצנורות של מעלה, של האצילות, כאן, רוח הכולל כל הרוחות, שבכל ההיכלות, רצון הכולל כל הרצונות, להתחבר כל ההיכלות כאחד. רוח החיים מבינה, בהיכל זה, שיהיה הכל תקון אחד.