זהר

תשמ) רבי שמעון פתח ואמר, גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים. גער חית, דא חיה דאתאחד בה עשו. קנה: תנינן, דביומא דנסב שלמה מלכא בת פרעה, בא גבריאל, נעץ קנה בימא רבא, ועליה אתבני קרתא דרומי. מאי קנה. דא דכורא דהאי חיה בישא, דאית ליה סטרא זעירא באחדותא דקדושה. ודא איהו קנה, דנעיץ בימא רבא. ובג"כ איהי שלטא על עלמא, ועל שולטנו דא כתיב, קנה וסוף קמלו. קנה, שולטנותא וראש לכל מלכוון. תו קנה, דזמין קב"ה לתברא ליה כקנה דא.

פירוש הסולם

תשמ) רבי שמעון פתח וכו': רש"פ ואמר, גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים. גער חית, זו היא החיה שנתאחז בה עשו. קנה, היינו שלמדנו, שביום שלקח שלמה את בת פרעה, בא גבריאל ונעץ קנה בים, ועליו נבנתה עיר רומי. מהו קנה, זה הוא הזכר של אותה חיה רעה שנאחז בה עשו, שיש לו צד קטן באחדות הקדושה, וזה הוא הקנה שתקע גבריאל בים הגדול. ומשום זה היא שולטת על העולם ועל ממשלה זו כתוב, קנה וסוף קמלו. קנה הוא ממשלה וראש לכל המלוכות. עוד. משום זה נקראת קנה, כי עתיד הקב"ה לשבר אותה, כמו קנה הזה.
פירוש. לילית וסמאל נקראים חית קנה. שהם זכר ונקבה דקליפה, ובהם נאחז עשו. וז"ש, דא חיה דאתאחד בה עשו. והזכר דקליפה הוא כמו אמצעי בין הקדושה ובין הקליפה, כי הזכר שנקרא קנה נאחז במלכות הקדושה, ובו נאחזת הנוקבא הטמאה שנקראת חיה. שהיא חכמה דקליפה. וז"ש קנה, דא דכורא דהאי חיה בישא דאית ליה סטרא זעירא באחדותא דקדושה, כי הזכר נאחז במלכות דקדושה. ודא איהו קנה דנעיץ בימא רבא, ימא רבא היא המלכות, ובה נעוץ קנה, שהוא הזכר דקליפה.