זהר

תשמו) ובגין דא ח', דאיהו חוטא זעירא, תבר לה, וייעול ה' באתרהא. דבקדמיתא קנה וסוף קמלו. קנה שלטנותא דרומי, וסוף לכל מלכין, דעתיד קב"ה לתברא ליה. גער חית קנה, גער חיה בישא, ח' מן חמץ, ואתבר רגליה מן מחמצת, דאתמר בה רגליה יורדות מות. ועוד גער חית קנה, יתבר רגל קוף מן קנה, וישתאר הנה. מיד הנה יי' אלהים בחזק יבא, ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן. הנה: ס' בתר אלף ומאתן.

פירוש הסולם

תשמו) ובגין דא ח' וכו': ומשום זה ח', שהיא חוט דק משבר אותה ומביא ה' במקומה, ומתהפך החמץ להיות ​מצה (כנ"ל אות תשמ"א) שבתחילה קנה וסוף קמלו. קנה הוא ממשלת רומי, שהוא סוף לכל המלכים, שעתיד הקב"ה לשבור אותו. גער חית קנה, היינו גער חיה רעה, שהיא ח' של חמץ, ונשברה רגלה מן ה ח' דמחמצת, שנאמר בה ורגליה יורדת מות. ועוד. גער חית קנה, שישבר רגל הק' מן קנה וישאר הנה. מיד, הנה ה' אלקים בחזק יבא, וגו', ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. הנה בגימטריא ששים, דהיינו ששים אחר אלף ומאתים, יתקיימו הכתובים הנ"ל, כמ"ש לפנינו. (ביאור הדברים לעיל אות תשמ"ב ולהלן אות תשמ"ט).