זהר

תשמה) תו ויבן, אסתכל בסטרוי, ואתקין וכוין כל רוחותיה, למזרע ולאשקאה ולאולדא, למעבד לה כל צרכוי, כמה דאצטריך. ולבתר ויביאה, במה. בהאי צדיק. דכתיב, ובזה הנערה באה אל המלך, דהאי אמשיך לכלא, לסלקא לאתעטרא בשלימו. הכא מניעו דכל חובין, הכא מניעו דכל תיאובתין בישין.

פירוש הסולם

תשמה) תו, ויבן אסתכל וכו': עוד יש לפרש, ויבן, שהמאציל הסתכל בצדדיו, והתקין וכיוון כל הצדדים של המלכות, לזרוע, ולהשקות, ולהוליד, ולעשות לה כל צרכיה, כמו שצריך. ואח"כ ויביאה, שואל במה הביאה. ומשיב, בצדיק הזה, דהיינו ביסוד, ​שכתוב, ​ובזה, דהיינו היסוד שנקרא, זה, הנערה באה אל המלך. כי הוא ממשיך הכל, להעלות ולעטר בשלמות. כאן כח מניעת העונות. כאן כח מניעת כל תאות רעות.