זהר

תשמב) תא חזי, בשעתא דיוסף הצדיק קיימא לאתקנא כלא, כדין איהו נטיל כלא. וכד אתחבר בהיכליה, כדין מתערי כלהו, לנטלא תיאובתא ורעותא, עלאי ותתאי, וכלא אינון ברעותא חדא ושלימו חד, למחדי עלאי ותתאי, רעותא חדא כדקא יאות. וכלהו תתאי קיימי בקיומא בגיניה, וע"ד כתיב, וצדיק יסוד עולם. ועל האי יסודא קאים האי עלמא.

פירוש הסולם

תשמב) ת"ח בשעתא דיוסף הצדיק וכו': בשעה שיוסף הצדיק שהוא יסוד, עומד לתקן את הכל, אז הוא לוקח הכל, וכשמתחבר בהיכלו, אז מתעוררים כולם לקחת חשק ורצון, העליונים והתחתונים, והכל הם ברצון אחד ושלמות אחד לשמח העליונים והתחתונים ברצון אחד כראוי. וכל התחתונים עומדים על קיומם על ידו, וע"כ כתוב, וצדיק יסוד עולם. כי על יסוד הזה עומד העולם.