זהר

תשמא) ת"ח, במצרים איהי שלטא, ומנה נפקו כמה שלטנין לזנייהו, וכלא ברזא דחמץ, כיון דתבר לה קב"ה, אפיק חמץ ואעיל מצה. במה. בחוטא זעירא מכלא, תבר ח' חמץ, ואתעביד מצה. אינון אתוון. אלא דתבר ח' דהאי חיה, דאקרי חמץ. וע"ד אקרי חית קנה, דנוח לאתברא כקנה דא. במה אתבר. בחוטא זעירא כנימא, תבר ח' ואתעבר מאיתנה, והוה מצה. וע"ד כתיב, גער חית קנה, גער בה קב"ה, ואתבר ח' חמץ, ואתעביד ה'.

פירוש הסולם

תשמא) ת"ח במצרים איהי וכו': בוא וראה, במצרים שולטת אותה חית קנה, וממנה יוצאים כמה ממשלות למיניהן, וכולם הם בסוד חמץ, כיון ששיבר אותה הקב"ה, הוציא חמץ והכניס ​מצה. במה שיבר. היינו בחוט דק וקטן מכל שיבר את הח' דחמץ, ונעשו אותיות מצה. והיינו ששיבר אות ח' של חיה הזו הנקראת חמץ. וע"כ נקראת חית קנה, מפני שקל לשבור אותה כמו קנה זה. במה נשבר. היינו בחוט קטן כשערה שיבר את הח' והעבירה מאיתנה ונעשית מצה. וע"כ כתוב, גער חית קנה, כי גער בה הקב"ה ונשברה הח' של חמץ ונעשית ה'.