זהר

תשלח) מצה דלגו שמורה. ואינון, שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך. ואתמר עלייהו, ושמרתם את המצות. מצה איהי שמורה לבעלה, דאיהו ו'. וביה אתעביד מצוה.

פירוש הסולם

תשלח) מצה דלגו שמורה וכו': המצה שמבפנים ז' ככבי לכת הנ"ל, היא שמורה מן הקליפות, והן שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, דהיינו הכלים דאחורים של המלכות דאצילות, שהחכמה מתלבשת בהם בעת גדלות המלכות, (כמ"ש לעיל ויקהל אות נ"ג עש"ה) ונאמר עליהם ושמרתם את המצות. מצה היא שמורה, מן הקליפות, לבעלה, שהוא ו' דהיינו ז"א שה"ס ו' דהויה. ובו, עם הו', המצה נעשית מצוה.