זהר

תשלח) ומאן דידע ומדיד בשיעורא דקו המדה, ארכא דמשיכו דירכין עד רגלין, יכיל למנדע משיחא דגלותא דאתמשך. ורזא איהו בין מחצדי חקלא, וכלא ברזא עלאה. ובגין דא, כלהו ברייתי, וכלהו תנאי, וכלהו אמוראי, קיימי בדוכתייהו כדקא חזי, אלין לגו, ואלין לבר, באינון חמוקי ירכין ולתתא מברכין. ובכלהו אקרי תורה שבע"פ. ובכלהו נחתי ישראל ואתגלו.

פירוש הסולם

תשלח) ומאן דידע ומדיד וכו': ומי שיודע ומודד בשיעור של קו המדה, אורך ההמשך של הירכים עד הרגלים, יכול לדעת מדת הגלות שנמשכת. והוא סוד בין קוצרי השדה. והכל הוא בסוד עליון. ומשום זה כל הברייתות וכל התנאים וכל האמוראים עומדים במקומם כראוי, אלו בפנים ואלו בחוץ באלו חמוקי ירכים, שהם נו"ה, ולמטה מהירכים, ובכולם נקראת המלכות תורה שבעל פה. ובכולם ירדו ישראל, ונגלו בין העמים.