חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות תשלז

זהר

תשלז) בתר כל דא כתיב, לא יאכל חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. וכתיב כל מחמצת לא תאכלו. אמרו רעיא מהימנא, אמאי מני דלא למיכל חמץ שבעת יומין, ולמיכל בהון מצה. ואמאי לא יאכל, ואמאי לא תאכלו. אלא ז' ככבי לכת ואינון: שצ"ם חנכ"ל. ואינון מסטרא דטוב ורע, נהורא דלגו מצה. קליפה דלבר חמץ. ואינון חמץ דכר מחמצת נוקבא.

פירוש הסולם

תשלז) בתר כל דא וכו': אחר כל זה כתוב, יא יאכל חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות להם עוני. וכתוב, כל מחמצת לא תאכלו. אמר רעיא מהימנא, למה צוה שלא לאכול חמץ שבעת ימים ולאכול בהם מצה. ולמה פעם כתוב לא יאכל ופעם לא תאכלו. ומשיב, אלא ז' כוכבי לכת הם, והם שבתי צדק מאדים חמה נגה ככב לבנה, שהם ז"ס חג"ת נהי"מ. שבכלים דאחורים דמלכות, והם מצד טוב ורע, שהאור שבפנים הוא מצה, והקליפה שמבחוץ היא חמץ. והם, חמץ זכר, ומחמצת היא נקבה. שהם זו"נ של אותו הקליפה שמבחוץ. ועל הדכר דקליפה שאינו כל כך חמור נאמר לא יאכל. ועל הנקבה דקליפה שהיא חמורה, נאמר לא תאכלו (כנ"ל אות תש"ל).