זהר

תשלה) וע"ד כתיב, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. מאי אשר נשמה באפו. בגין דנחתא בצפרא, ואומר לה הקב"ה, זילי, ושרי ליה בחוטמוי, על מנת דיצלי צלותיה. אי מברך הוא כדקא יאות, תשרי בגויה, ואי לא, פרחא וסליקת, ואשתכח בר נש דחסרא מיניה ההוא קדושתא דנשמתא.

פירוש הסולם

תשלה) וע"ד כתיב חדלו וגו': ועל זה כתוב, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. מהו אשר נשמה באפו. הוא משום שהנשמה יורדת בבוקר, לעולם הזה, והקב"ה אומר לה, לכי ושכני בחוטמו של האדם, בתנאי שיתפלל תפלתו, באפן, שאם יברך כראוי, תשכני בתוכו, ואם לא, היא פורחת ועולה למעלה. ונמצא האדם, שחסר לו הקדושה ההיא של נשמתו.