זהר

תשלא) ואע"ג דקא אמרינן, די בגו ההוא אות קיימא קדישא, שריא שמא דא. בגין דכלהו חיילין נפקי מהאי אות. עם כל דא, ירכין דאינון קיימין לבר, קרינן על שמא דא, ואלין אינון דאקרון ברייתי, דהא ברייתא לבר ממשנה. מתניתין קיימא לגו ברייתי, ואקרון ירכין בתי בראי, כגוונא די לעילא.

פירוש הסולם

תשלא) ואע"ג דקא אמרינן וכו': ואע"פ שאנו אומרים, שבתוך אות ברית קדוש, דהיינו יסוד, שורה שם הזה צבאות, משום שכל הצבאות יוצאים מאות זו, יסוד. עם כל זה, הירכים העומדים מחוץ לגוף, נקראים ג"כ על שם הזה צבאות. ואלו הם הנקראים ברייתי שפירושו, חיצונים, כי הברייתא היא מחוץ למשנה. המשנה עומדת על הברייתא, כלומר שהברייתא מפרשת את המשנה, והברייתות נקראות ירכים אל המשנה, בתים חצונים, כעין נצח והוד שלמעלה, שהוא מחוץ לגוף הפרצוף.