זהר

תשכ) השתא צלותא באתר דקרבנא, ובעי ב"נ לסדרא שבחא דמריה כדקא יאות, ואי לא יסדר, לאו צלותיה צלותא. ת"ח סדורא שלים דשבחא דקב"ה, מאן דידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, דבהאי מתערין עלאין ותתאין, ונגדי ברכאן לכלהו עלמין.

פירוש הסולם

תשכ) השתא, צלותא וכו': עתה, התפלה הוא במקום קרבן, וצריך האדם לסדר תחילה שבחו של הקב"ה כראוי, ואם אינו מסדר שבחו. תפלתו אינה תפלה. בוא וראה, סדר השלם של שבח הקב"ה הוא, מי שיודע ליחד את השם הקדוש כראוי, דהיינו להעלות מ"ן ליחוד זו"ן, שבזה מתעוררים העליונים והתחתונים ומושכים ברכות לכל העולמות.
פירוש. שבהיות התפלה במקום קרבן, ע"כ צריכים לסדר שבחו של הקב"ה תחילה, דהיינו להמשיך ב' ההארות מימין ושמאל מקודם כמו בקרבן, שה"ס החיבוק, כנ"ל. ואח"כ יתפלל התפלה, שבה הזווג בסוד קו האמצעי המיחד את שניהם כנ"ל. ואם אינו ממשיך מקודם הימין ושמאל אין תפלתו תפלה, כי הזווג אינו אלא היחוד של ימין ושמאל, וכיון שעוד לא המשיך אותם אל הנוקבא לא יתכן שום זווג. שאין שם מה ליחד.