זהר

תשכ) וכדין משכו. וע"ד בעשור לחדש הזה, דאתחבר סיהרא קדישא בשמשא. דאתמר ביה, כי שמש ומגן יי' אלהים. ומה דהות נקודה זעירא, אתמלאת בסיהרא, וכדין איהי החדש מלא. וסיהרא אתמלייא מלא כל הארץ כבודו. בקדמיתא חסר, וכען בשלימו. ע"כ.

פירוש הסולם

תשכ) וכדין משכו, וע"ד וכו': ואז משכו, ימים עליונים דז"א אל המלכות (כנ"ל אות תש"ו) וע"כ כתוב בעשור לחדש הזה, שפירושו, שט' ימים דז"א יאירו אל המלכות (כנ"ל אות תש"ז) דהיינו שנתחברה הלבנה הקדושה, שהיא מלכות, בשמש, שהוא ז"א, שנאמר בו, כי שמש ומגן ה' אלקים וגו'. ומה שהיתה המלכות נקודה קטנה, היא נתמלאה כלבנה במילואה. ואז הוא החדש מלא, דהיינו שהלבנה שהיא המלכות נתמלאה, והיא מלא כל הארץ כבודו. מתחילה היתה חסרה, ועתה היא בשלימות במילואה. (ע"כ רעיא מהימנא)