חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תשכט

זהר

תשכט) ר' יהודה אמר, מנין לראובן דהוה כהאי גוונא, כדכתיב פחז כמים אל תותר דאסתלקו מיין, ולא נגידו, והא אתמר במה אפגים. ותרווייהו לא זכו בארעא קדישא, וחילין ומשיריין אפיקו לאחסנא להו לישראל ארעא. ת"ח, מה דאתפגים בגד, אשתלים באשר, הה"ד מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. השתא אשלים גימ"ל לדל"ת.

פירוש הסולם

תשכט) ר' יהודה אמר וכו': מאין לנו שראובן היה ג"כ כעין זה, כמו גד' שתחילה היה במדרגה גדולה ואח"כ נסתלקה ממנו, כי כתוב, פחז כמים אל תותר, שפירושו שנסתלקו המים, שהם אורות הבינה, ולא נמשכו. וכבר נתבאר במה נפגם, שהוא משום שיעקב חשב ברחל, (כנ"ל אות רס"ב) וע"כ נלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף. ושניהם, ראובן וגד, לא זכו בארץ הקדושה, אלא בעבר הירדן, והוציאו מהם חילות ומחנות שילכו חלוצים לפני בני ישראל להנחיל לישראל את הארץ, בוא וראה, מה שנפגם בגד, נשלם באשר. ז"ש מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. עתה משלים הג' את הד'. פירוש. כי אשר ה"ס האחורים דהוד, ששם נמצאים הדינים דמסך דחירק, שעליו יוצא קו האמצעי, המיחד ימין ושמאל זה בזה, ומחזיר האחורים להיות פנימיות, (כמ"ש לעיל דף קע"א ד"ה פירוש ע"ש) וכיון שחזרו האחורים לפנימיות, שוב מאיר להם הבינה. והג' משפיע חסדי הבינה אל הד' והיא נשלמת ונמצא מה שחסר בגד, שהוא אור הבינה כנ"ל, נשלם באשר.