זהר

תשכט) נביאין, דאינון סטרין עלאין, תרין ירכין דסמכין לאורייתא קדישא, אינון נטלין להיכלא דתרין רוחין ביה, דאינון נגה וזהר. ואינון תרין ירכין לתתא, לסמכא לאינון היכלין דלעילא, דאקרון תורה שבעל פה. כמה דאית סמכין לאורייתא דאיהי תורה שבכתב, כך אית סמכין קיימין לאורייתא דאיהי תורה שבעל פה. ואתכלילו דא בדא. כדין אלין תרין סמכין דלתתא, כד מתחברן באלין עלאין, אתרשים בהו סטרא דנבואה, ומאן איהו. מראה, דאיהו כגוונא דנבואה.

פירוש הסולם

תשכט) נביאין דאינון סטרין וכו': הנביאים, שהם צדדים העליונים, שני ירכים, שהם נצח והוד, הסומכים לתורה הקדושה, שהיא תפארת, הם לוקחים ההיכלות ששני רוחות בהם, שהם נוגה וזוהר, שהוא היכל הג', היכל נוגה והיכל הב', עצם השמים, והם ב' ירכים למטה, בבריאה, לסמוך אלו היכלות שלמעלה שנקראים תורה שבעל פה. דהיינו מלכות דאצילות. כמו שיש סומכים לתורה שהיא תורה שבכתב, כך יש עמודים סומכים לתורה שהיא תורה שבעל פה, שהיא מלכות, ונכללים זה בזה. אז אלו ב' סומכים שלמטה, שהם נגה וזוהר, כשמתחברים באלו היכלות עליונים שבמלכות דאצילות, נתרשם בהם בחינת נבואה. ומה היא. היא מראה, שהוא כעין נבואה (ב"ב אות קל"ד).