זהר

תשכה) לישועתך קויתי ה', רבי חייא אמר, כד"א והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים. אמר ר' אחא, וכי אמאי קויתי והא סליק הוה יעקב מעלמא בההוא זמנא מכמה שנין, אמאי אמר דאיהו מחכה לההוא ישועה. אלא ודאי רזא דמלה, כדכתיב, והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, ישראל סתם. אוף הכא והוא יחל להושיע את ישראל, ישראל סתם. בגיני כך אמר, לישועתך קויתי ה'. אמר ר' חייא. ודאי הכי הוא, ושפיר. זכאה חולקהון דצדיקייא, דידעי לאשתדלא באורייתא, למזכי בה לחיין דלעילא. כד"א כי היא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה וגו'.

פירוש הסולם

תשכה) ​לישועתך קויתי ה': ר' חייא אמר, כש"א, והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים, ולישועה זו אמר יעקב, לישועתך וגו'. אמר רב אחא, למה נאמר קויתי, הרי כבר היה יעקב נפטר מן העולם באותו זמן מכמה שנים, ולמה אמר שהוא מחכה לאותה ישועה. אלא ודאי סוד הדבר, כמ"ש והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל, ישראל סתם, שהוא ז"א. אף כאן ​והוא יחל להושיע את ישראל, ישראל סתם, שהוא ז"א, דהיינו מדתו של יעקב, ונמצא שישועה זו של שמשון נגע ליעקב אע"פ שכבר היה נפטר מן העולם. משום זה אמר לישועתך קויתי ה'. אמר ר' חייא, ודאי כך הוא ויפה הוא. אשרי חלקם של הצדיקים היודעים לעסוק בתורה לזכות בה לחיים העליונים. כש"א ​כי היא חייך ואורך ימיך וגו'.