זהר

תשכד) א"ר יוסי, והא תנינן כמה דאתפרע קב"ה מאינון דפלחי לע"ז, הכי אתפרע מע"ז ממש, וכי יוסף עביד לאחוי ע"ז. א"ל, לא עביד יוסף לאחוי ע"ז, אלא עביד לון לשלטאה על ע"ז דילהון, ולאכפיא ע"ז דילהון תחות ידייהו, ולרדאה לון במקל. אמר יוסף, אי ישלטון אחי על ע"ז דילהון, כ"ש דישלטון על גרמייהו, ובג"כ אותיב לון במיטב ארעא, ואשליט לון על כל ארעא.

פירוש הסולם

תשכד) אמר רבי יוסי וכו': אר"י, והרי למדנו, כמו שהקב"ה נפרע מאלו העובדים עבודה זרה, כך הוא נפרע מעבודה זרה עצמה. ואם כן, איך עשה יוסף את אחיו עבודה זרה, שהמצרים ישתחוו להם כמו לאלהיהם כנ"ל. אמר לו, לא עשה יוסף את אחיו עבודה זרה, אלא עשה אותם שישלטו על עבודה זרה של המצרים, ולהכניע הע"ז שלהם תחת ידי אחיו, ושיכוהו במקל. אמר יוסף, אם ישלטו אחי על ע"ז שלהם, כל שכן שישלטו עליהם עצמם, ומשום זה הושיבם במיטב הארץ, והשליטם על כל הארץ.