זהר

תשכג) אלא הכי תנינן, עד שלא נברא העולם, לא היה מי שיקלס להקב"ה, ויכיר אותו. כיון שברא עולמו, ברא המלאכים, וחיות הקדש, השמים, וכל צבאם, וברא את האדם, וכלם מוכנים לשבח ליוצרם ולפארו. ועדיין לא הוה פאר ושבח לפניו, עד שנכנס שבת, ושקטו כלם, ופצחו רנה ושבחה, העליונים והתחתונים, ואז ישב על כסא כבודו. כלומר, אזי היה מי שיכיר את כבודו, וישבח לכבודו.

פירוש הסולם

תשכג) אלא הכי תנינן וכו': אלא כך למדנו, מטרם שנברא העולם לא היה מי שיקלס להקב"ה ויכיר אותו. כיון שברא עולמו, ברא המלאכים וחיות הקדש, השמים וכל צבאם, וברא את האדם, וכולם מוכנים לשבח ליוצרם ולפארו. ועדיין לא היה פאר ושבח לפניו, עד שנכנסה השבת, ושקטו כולם, ופצחו רנה ושבח העליונים והתחתונים, ואז ישב על כסא כבודו. כלומר, אז היה מי שיכיר את כבודו וישבח את כבודו.