זהר

תשכג) ודא איהו דישראל, דאית לון דינא בזכותא. אבל שאר עמין, לא אית לון דינא בזכותא, וע"ד, אסיר לן, לסדרא דינין דילן בערכאי דעמין עובדי עבודה זרה, דהא לית לון חולקא בסטר מהימנותא דילן. דכתיב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. ומסטרא דישראל כל מאן דדאין דינא, ולא אכליל ביה זכות, דא איהו חטי, דקא גרע רזא דמהימנותא, ואסטי גרמיה לההוא סטרא, דאית ביה דינא בלא זכות.

פירוש הסולם

תשכג) ודא איהו דישראל וכו': וזה הוא בישראל, שיש להם דין בזכות. אבל שאר העמים אין להם דין של זכות. וע"כ אסור לנו לערוך הדינים שלנו בערכאות של עמים, כי אין להם חלק בצד האמונה שלנו, שכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. ומצד ישראל, כל מי שדן דין ולא כלל בו זכות, זה הוא חוטא, כי גרע סוד האמונה, והטה את עצמו לצד ההוא שיש בו דין בלא זכות. דהיינו הס"א.