זהר

תשכא) כד נטיל יצחק היכלא דא, כדין כלא איהו לטב. דינא בזכותא. וע"ד, בעי ב"נ דדאין דינא, למידן דינא בזכותא. בגין דאיהו רזא עלאה, שלימו דדינא. בגין דלית שלימו דדינא, אלא בזכותא, דא בלא דא לאו איהו שלימו. דינא בזכותא, דא איהו שלימו דמהימנותא, כגוונא דלעילא.

פירוש הסולם

תשכא) כד נטיל יצחק וכו': כשלקח יצחק היכל הזה, אז נדון הכל לטוב. דהיינו דין בזכות. וע"כ צריך האדם הדן דין לדון הדין בזכות. משום שהוא סוד עליון שלמות הדין, כי אין שלמות הדין אלא בזכות. זה בלא זה אינו שלמות, דין בזכות זהו שלמות האמונה, כעין של מעלה. (כמ"ש באורך לעיל ב"ב דף ס"ד ד"ה ביאור).