זהר

תשי) אמר ר' חייא, נחש ידיעא, שפיפון מאי ניהו. א"ל, רזא דתקונא דחרשין, דנחש איהו שפיפון, הכי נמי ההוא רשע דבלעם, בכלא הוה ידע. ת"ח, כתיב וילך שפי, לזמנין בהאי, ולזמנין בהאי.

פירוש הסולם

תשי) אמר ר' חייא וכו': אר"ח, נחש ידוע מה הוא אבל שפיפון מהו. אמר לו, הסוד של תקון הכשפים הוא, שהנחש הוא שפיפון, כלומר שאע"פ שהם ב' מינים, עושים אותם בלהטיהם כמו שהיו מין אחד. כן אותו רשע בלעם היה יודע הכל, בוא וראה, כתוב ​וילך שפי, שזה רומז על שפיפון, ומקודם לכן כתוב ​ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, הרי שפעם נשתמש בזה ופעם בזה. דהיינו פעם בנחש פעם בשפיפון. כי ידע לשמש בשניהם.