זהר

תשיח) ת"ח, כהני וליואי, מתערי לאתחברא שמאלא בימינא. אמר ר' חזקיה, כלא הכי הוא ודאי, אבל הכי שמענא, כהני וליואי, דא אתער יד שמאלא, ודא אתער ימינא, בגין דאתחברותא דדכורא לגבי נוקבא, לאו איהו אלא בשמאלא וימינא, כד"א שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. וכדין אתחבר דכר בנוקבא, ותיאובתא אשתכח, ועלמין מתברכין, ועלאי ותתאי בחידו.

פירוש הסולם

תשיח) ת"ח כהני וליואי וכו': בוא וראה, הכהנים שהם מקו ימין, והלוים שהם מקו שמאל, מתעוררים, בהקרבת הקרבן, כדי להתחבר הימין עם השמאל. אמר ר' חזקיה, הכל כך הוא, אבל כך שמעתי את פירוש הדברים, הכהנים והלוים, בעת הקרבת הקרבן, זה מעורר השמאל, דהיינו הלוים, וזה מעורר הימין, דהיינו הכהנים. משום שהחיבור של הדכר אל הנוקבא, אינו אלא בשמאל וימין, כמש"א, ​שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. ואז, אחר החבוק של ימין ושמאל, מתחבר הדכר עם הנוקבא, והתשוקה נמצאת, והעולמות מתברכים, והעליונים ותחתונים הם בשמחה.
פירוש. הנוקבא לית לה מגרמא ולא מידי, והכל נותן לה ז"א .ומתחילה משפיע לה מקו השמאל, שה"ס הארת חכמה, ואח"כ משפיע לה מקו ימין שה"ס אור החסדים. וזה אינו נבחן לזווג, אלא מכונה חיבוק, שמחבקה בשמאלו וימינו, כי אע"פ שיש עתה ימין ושמאל לנוקבא כמו שיש לז"א, עם זה אינם שוים, כי הימין ושמאל שבז"א עומדים בשליטת הימין, והשמאל אינו מאיר בו, והימין ושמאל דנוקבא עומדים בשליטת השמאל, והימין אינו מאיר בה. וכבר ידעת שזווג הוא השואת הצורה, ע"כ אינו נבחן לזווג אלא לחבוק. ואחר שהנוקבא נשלמה בימין ושמאל, הוא מתחבר עמה, ע"י קו אמצעי, הכולל לימין ולשמאל במדה שוה, ואז נמצאים זו"ן שוים זה לזה, במדתו של קו האמצעי המאיר בשניהם יחד. ואז נבחן לזווג שנמצאים בהשואת הצורה. באופן, שעיקר השפע הוא ההארות שבימין ובשמאל, ולא יותר, אלא שאינם מקובלים אל הנוקבא זולת דרך קו אמצעי, שה"ס הזווג, בסוד השואת הצורה. ואז מקבלת השפע, מז"א לעולמות.
וז"ש ת"ח, כהני וליואי, דא אתער שמאלא ודא אתער ימינא, שע"י הקרבן הם מעוררים את ז"א להשפיע לה מהארת שמאל וימין, כנ"ל שזה נבחן לחיבוק. וכדין אתחבר דכר ונוקבא, שאחר שנשלם החיבוק הם מתחברים ע"י קו אמצעי, וכל השפע שבימין ושמאל מקובלת בנוקבא, ועלמין מתברכין וכו'.