זהר

תשיז) ובכסופא דלתתא, נבעין מיין תתאין, לקבלא מיין עלאין, דהא לא נבעין מיין עלאין, אלא באתערותא דכסופא דלתתא, וכדין תיאובתא אתדבק, ונבעין מיין תתאין לקבל מיין עלאין, ועלמין מתברכאן, ובוצינין כלהו דליקן, ועלאין ותתאין משתכחי בברכאן.

פירוש הסולם

תשיז) ובכסופא דלתתא וכו': ומפרש, מה הם מ"ן. ואומר, שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים דהיינו מ"ן, לקבל מים עליונים מן המדרגה שעליהם, כי מים תחתונים, דהיינו מ"ן, אינם נובעים זולת על ידי התעוררות השתוקקות של התחתונה, ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, ונובעים מים תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזווג, והעולמות מתברכים וכל הנרות דולקים והעליונים ותחתונים נמצאים בברכות.
פירוש, כל מדרגה תחתונה נחשבת לנקבה כלפי מדרגה העליונה ממנה, כגון עשיה נחשבת לנקבה כלפי עולם היצירה, והיצירה נחשב לנקבה כלפי עולם הבריאה וכו', וכן מדרגה העליונה נחשבת לזכר כלפי התחתונה ממנה, כגון יצירה נחשב כזכר לעולם עשיה, וכן בריאה נחשבת לזכר לעולם היצירה, וכו', כי זה הכלל, המשפיע הוא זכר, והמקבל הוא נקבה. וכיון שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה גבוהה ממנה יותר ממדרגה אחת, ומקבלת רק מן המדרגה העליונה הסמוכה לה, נמצא שכל מדרגה העליונה המשפעת הוא זכר, וכל תחתונה המקבלת ממנה היא נקבה. ועל ידי ההשתוקקות, שכל תחתונה משתוקקת לקבל שפע מעליונה ממנה, היא מעלית אליה מיין נוקבין, באופן, שכל תחתונה מעלית מיין נוקבין לעליונה ממנה הסמוכה לה עד שמגיע לאין סוף ב"ה, ואז א"ס ב"ה מוריד שפע, שה"ס מיין דוכרין, וכל מדרגה עליונה משפעת השפע, שקבלה, למדרגה תחתונה הסמוכה לה, שכן משתלשלת המיין דוכרין ממדרגה למדרגה, עד התחתונים שבעולם העשיה.